פסק-דין בתיק ה"פ 12568-03-12

1.         המבקשת, תושבת היישוב הררית- אגודה חקלאית שיתופית להתיישבות קהילתית בהר נטופה בע"מ , מבקשת כי בית המשפט יצהיר כי מי שאיננו חבר באגודה איננו חייב לשאת בתשלום לאגודה, ואין האגודה רשאית לחייב את התושבים שאינם חברי האגודה במימון שירותים "הנמצאים מטבעם בתחום הרשות המקומית".

2.         העובדות הצריכות לענין

2.1        המבקשת הינה בעלים של מגרש  מס' 129 (חלקה 21) בישוב הררית- אגודה חקלאית שיתופית להתיישבות קהילתית בהר נטופה בע"מ(להלן " האגודה"), ותושבת היישוב מאז נובמבר 2008.

2.2        במסגרת רצונה לרכוש מגרש בהררית ולהתקבל כחברה באגודה חתמה המבקשת ביום 21.2.08 על התחייבות הכוללת התחייבות לשלם את "מסי החבר להררית" ולמלא את כל הוראות האגודה ותקנותיה וכן למלא אחר ההחלטות של מוסדות האגודה (להלן " ההתחייבות"). ביום 13.4.10 חתמה המבקשת על "בקשה להתקבל לחברות לאגודת הררית" והתחייבה שאם תתקבל תמלא אחר תקנות האגודה ואחרי החלטות והוראות של האסיפה הכללית, של ועד ההנהלה ושאר המוסדות המוסמכים של האגודה וקבלה על עצמה אחריות לגבי כל החובות וההתחייבויות הנובעים מתקנון האגודה. (להלן " בקשה להתקבל כחברה באגודה").

2.3        החל מיום 1.11.08 גרה המבקשת בשכירות בישוב ושלמה לאגודה  250 ש"ח מדי חודש.

2.4        המבקשת  התקבלה כחברת האגודה ביולי 2010.

2.5        בנובמבר 2010 הסתיימה בנית הבית של המבקשת והיא עברה להתגורר בביתה החדש. המבקשת רווקה, מדריכת יוגה במקצועה, ויחד עמה עברו להתגורר אחותה, בעל אחותה ושלושת  ילדיהם (להלן " משפחת ירסקי"). משפחת ירסקי מתגוררת בקומה העליונה בבית המבקשת, הבנויה כיחידת דיור נפרדת. המבקשת לא בקשה לכך את רשות האגודה, על אף שסעיפים  69 ו-70 לתקנון ההתאגדות  קובעים כי לא ירשה חבר שימוש בחלק מדירתו או מנכסי המקרקעין שברשותו ללא  רשות או הסכמת האגודה.

2.6        משפחת ירסקי לא היתה מעולם חברה באגודה. ביום 31.10.10 קבלה פנייה ממזכיר היישוב כי כתושבים עליהם לשלם "מסים 180 ש"ח  +דמי שמירה 70 ש"ח." ובתמורה הם זכאים למלוא השירותים הניתנים ביישוב כמו דואר, שירותי מזכירות, גינון נקיון וכו' והם מוזמנים לקחת חלק בכל פעילויות היישוב, נוער תרבות ועוד. התשלום הנדרש הוא בנוסף לתשלום שנגבה מהמבקשת.

2.7        משפחת ירסקי לא שלמה מאום, ולכן לאחר 5 חודשים חוייבה בתשלומים אלו המבקשת, זאת מכח ס' 3 להחלטת האסיפה הכללית מיום 15.7.2000 הקובעת כי משכיר נכס בהררית אחראי לתשלום מסי הישוב והוצאות השמירה כפי שיהיו מעת לעת בקשר לנכס.

2.8        המבקשת טענה כי משפחת ירסקי אינם חברים באגודה ולכן אינם חייבים בתשלום כלשהו. תשובת האגודה היתה  כי הועד המקומי הסמיך את ועד האגודה להשית "מסים" על התושבים (גם אלו שאינם חברי אגודה) בשל ההוצאות השוטפות לשירותים מהם נהנים כל התושבים בישוב, גם אם אינם חברי אגודה.

2.9        ביום 18.12.11 הודיעה המבקשת לאגודה על הפסקת חברותה, הודעה שעל פי תקנון האגודה נכנסת לתוקף 6 חודשים לאחר מכן, דהיינו ביום 18.6.12 .

2.10      תקנה 143 לתקנון האגודה  קובע כדלקמן : "סכסוכים שיתגלעו בין חברים... או חברים לשעבר מצד אחד לבין האגודה, חבריה, בעלי תפקידים בשירותה או הועד מצד שני, ימסרו לבוררות מוסמכת שתתמנה על ידי הצדדי לסכסוך."  עוד נקבע בס' 144 לתקנון כי באין הסכמה יוכל כל צד מהצדדים לפנות לרשם האגודות ולבקש ממנו מינוי בורר. נקבע כי התקנון הוא שטר בוררין ואין צורך בשטר נוסף וכן נקבעה אופן פעולת הבורר.

המבקשת הצהירה כי היא מסרבת לפנות לבוררות (פרוטוקול בית משפט השלום ת.א. 51708-05-11 ).

3.         על מה יצא קצפה של המבקשת

3.1        המבקשת טוענת כי אין כל בסיס חוקי לחיוב משפחת ירסקי המתגוררת עמה בתשלום כלשהו  למוסדות האגודה בעבור שירותים ביישוב שכן אינם חברי אגודה.

3.2        המבקשת טוענת כי לא ניתן לגבות את החיוב ממשפחת ירסקי באמצעותה שכן היא כבר משלמת את מסי הישוב והוצאות השמירה בקשר לנכס, ולא ניתן להשית עליה חובות של אחרים, אם אכן קיימים.

3.3        אין לאגודות השיתופיות סמכויות מוניציפיליות המאפשרות להן לגבות כספים בעבור שירותים מוניציפליים, סמכות ששמורה לועד המקומי, הכפוף  למועצה האזורית. לטענת המבקשת אם האגודה רוצה להוסיף שירותים קהילתיים וחברתיים מעבר לשירותי המועצה והועד המקומי, היא רשאית לממנם רק ממי שהתאגד בה מרצונו, דהיינו מחבר האגודה.

4.         תגובת המשיבה

4.1        המשיבה טוענת כי בכל הנוגע לחיובי המבקשת בזמן חברותה באגודה, ההליך כפוף לבוררות בהתאם לתקנון האגודה, ויש לעכב את הדיון בענין זה עד לקיומו של הליך בוררות. עוד נטען כי ביום הגשת המרצת הפתיחה היתה המבקשת עדין חברה באגודה, ולכן מנועה מלפנות באותו מועד לבית המשפט.